מידע מפורט לתקופה שלאחר הלידה

לב

משפחות יקרות

מזל טוב על לידת תינוקכם החדש!
אחרי מסע מאתגר מי פחות ומי יותר, בחסדי שמים נולד התינוק.
אם אובחנו אצלכם נוגדנים לתאי דם אדומים במהלך ההריון (אלואימוניזציה), או שתינוקכם אובחן עם אנמיה, ייתכן שיש לכם שאלות רבות, חוברת זו סוקרת שאלות ודאגות נפוצות בנוגע לחוסר תאימות דם וכיצד הוא עשוי להשפיע על תינוקכם.
הריונות עם נוגדנים הם מקרים די נדירים, וההשפעה של הנוגדנים על התינוק לאחר הלידה מצריכה פיקוח רפואי מבין ונכון, על אף היותו נדיר ישנם רופאים המתמצאים ומכירים תחום זה, ועם מעקב צמוד וטיפול נכון בזמן, בסייעתא דשמיא התוצאה תהיה טובה ומוצלחת, והתינוקות יהיו בריאים ושלמים.
אתם – ההורים, חלק חיוני מאוד בצוות הטיפול של תינוקכם, הורים שלומדים על המצב ומבינים את אפשרויות המעקב והטיפול יודעים ומסוגלים יותר לתמוך בתינוק שלהם.
חוברת זו מספקת את ההנחיות העדכניות ביותר המבוססות על ראיות לניהול אנמיה בתינוקות.

עם תקווה ואמונה
      משפחת מדם לדם לב

מידע מפורט בכל שלבי ההריון

מבוא

ההשלכות המצויות אצל תינוקות שנולדו לאחר הריונות עם נוגדנים, בחסדי שמים אינם בעיות גנטיות, או מומים קבועים, הם סיבוכים זמניים בתקופה של כמה חודשים אחרי הלידה, עד להתפתחות המערכות באופן תקין. אלא שהסיבוכים אלו ללא טיפול נכון, יכולים לגרום לנזקים שיפגעו ח"ו בתינוק, ולכן המעקב הנכון והבדיקות הנדרשות, הם מוכרחים להתבצע תחת רופאים מומחים המתמצאים בתחום אנמיה זו, בכדי לטפל נכון ובזמן, ובסייעתא דשמיא התינוקות כולם יצאו בריאים ושלמים.

מהי אנמיה עוברית?
ומה ההשלכות אחרי הלידה?

אנמיה עוברית

כיצד מאבחנים אנמיה עוברית?
חלק מהתינוקות מאובחנים עם אנמיה עוברית לפני הלידה באמצעות סריקות דופלר MCA וחלקם מאובחנים לאחר הלידה, על ידי לקיחת דגימת דם מהתינוק לאחר הלידה כדי לבדוק המוגלובין/המטרוקיט, סוג דם, בילירובין ולבדיקת קומבס ישירה לבירור רמת הנוגדנים שעברו לגוף התינוק, ועדיין קיימים.

מעקב ובדיקות מעבדה סדירות חיוניות כדי להבטיח שרמות הבילירובין של תינוקך יישארו בטווח בטוח, וכן לעקוב אחר התפתחות אנמיה.

סיבוכים של HDFN:

סיבוכים של הריון עם נוגדנים לאחר הלידה יכולים לנוע בין קלים מאוד לחמורים, אך בסייעתא דשמיא הם ניתנים לטיפול.
הסיכונים המצויים ביותר לתינוקך הם רמות גבוהות של בילירובין – צהבת, וירידת המוגלובין – אנמיה.

בילורבין - צהבת:

רובם של תינוקות הנולדים אחרי הריונות עם נוגדנים, לעיתים אף ממש סמוך ללידה מפתחים צהבת. מצב בו מצטבר בילירובין שנוצר כאשר תאי הדם האדומים של התינוק מתפרקים, אם יותר מדי בילירובין מצטבר בגוף התינוק, זה עלול לגרום לעור ולעיניים של תינוקך להצהיב, וכשהמדדים מטפסים למספרים גבוהים זה יכול להיות מסוכן עבור התינוק.
בשונה מצהבת מצויה המתפתחת בקרב אחוז גבוה מתינוקות הנולדים הנקראת צהבת פיזולוגית – חוסר בשלות הכבד לספיגת הבילורבין שהצטבר בגוף התינוק והעברתו למערכת העיכול המפרישה אותו החוצה דרך הצואה. צהבת לאחר הריון עם נוגדנים, שונה ונקראת צהבת פתלוגית – הצטברות הבילורבין נובעת מגורם חיצוני, כתוצאה מהנוגדנים שגורמים לפירוק מהיר יותר של כדוריות הדם, כשאין בכבד יכולת ספיגה של כמות בילורבין כה גדולה.
צהבת זו יכולה להימשך לרוב עד 3 שבועות, או יותר במקרים חמורים. עבור רוב התינוקות לאחר הריונות עם נוגדנים, צהבת זו מתפתחת בימים הראשונים לאחר הלידה, ובמקרים רבים ממש בסמוך ללידה, ויכולה לטפס במהירות למדדים גבוהים מאוד.

אנמיה-עוברית

רמות הבילירובין נמדדות באמצעות בילירובין כולל בסרום (TSB), כשחומרת הצהבת נמדדת בהשוואה לגיל התינוק. אם רמות הבילירובין של ילדכם עולות מדי, יש צורך בטיפול והתייחסות מיידית, כשכיום ישנם כמה דרכי טיפול, התלויים במדדי הצהבת.

הטיפול בבילורבין:

הגיע עת סיום המסע, הרגע המרגש והמאושר לחבוק את התינוק שהתמסרת עבורו יום יום במעקבים בטיפולים ברגעים של לחץ ובתפילות, לידה זו יכולה להיות עבורך חוויה טובה ומהנה.
עם הכנה נכונה וידע מוקדם, תצליחי בעזרת השם להגיע ללידה רגועה ובטוחה, וללדת תינוק בריא ושלם.

פוטותרפיה

ניתנת בבית חולים ואינה כואבת או פולשנית. ילדכם יונח במיטה מיוחדת תחת אורות כחולים, במקרים מסוימים, אף תינתן שמיכה של אור כחול, הנקראת שמיכת בילירובין, מוכנסת מתחת לתינוק. אור כחול זה מוריד את רמות הבילירובין של התינוק באמצעות תהליך הנקרא פוטו-אוקסידציה. פוטו-אוקסידציה פועלת על ידי פירוק הבילירובין לתוצרי לוואי המופנים מגוף התינוק באמצעות מתן שתן.

אימונוגלובולין תוך ורידי (IVIG)

תרופה זו ניתנת לתינוקות עם רמות בילירובין גבוהות ולאלו שרמותיהם אינן מגיבות לפוטותרפיה, תרופה זו מחלישה את המערכת החיסונית ומנמיכה את פירוק כדוריות הדם על ידי הנוגדנים, מטרת התרופה היא למנוע את הצורך בעירוי חלופי.

החלפת דם

במקרים בהם מדדי הבילורבין מטפסים למספרים גבוהים ולא ניכרת מגמת ירידה, מתבצע עירוי דם חלופי. במהלך חילוף הדם, דם התינוק המכיל רמות גבוהות של בילירובין נלקח ומוחלף בדם תורם תואם לאחר בדיקה מדוייקת.


סימני אזהרה המצויים, הם צבע העור המשתנה לצבע צהוב, וכן צבע העיניים המקבל גוון צהוב, כתוצאה מנוזל הבילורבין הנמצא בגוף שגוון צבעו הוא צהוב.

אנמיה המוליטית:

אנמיה המוליטית היא גם סיבוך שכיח של תינוקות לאחר הריונות עם נוגדנים. אנמיה המוליטית מתרחשת כאשר נוגדנים אימהיים שחדרו לגוף התינוק הורסים יותר מדי מתאי הדם האדומים של התינוק, ובנוסף לכך מח העצם המייצר את כדוריות הדם מדוכא ואינו מייצר בשלב זה כדוריות דם חדשות.
חלק מהתינוקות נולדים אנמיים וחלקם מפתחים אנמיה מספר שבועות לאחר הלידה, אנמיה לא מטופלת יכולה להיות קטלנית, ולכן בדיקות מעבדה סדירות חיוניות מאוד, אם התינוק שלך היה חיובי לבדיקת נוגדנים, או אם התינוק שלך עבר סדרה של עירויי דם תוך רחמיים לפני הלידה, רוב תאי הדם של התינוק שלך יהיו תאי דם מהתרומה מהעירויים, במקרה זה, מח העצם של התינוק שלך יהיה מדוכא ולא ייצר תאי דם אדומים חדשים, כתוצאה מתקיפת הנוגדנים וחוסר תפקוד בייצור בשל מתן מנות דם חיצוניות לעובר.
ככל שהתינוק שלך גדל, סיכוי גבוה שיזדקקו למנת דם, מכיוון שהנוגדנים ממשיכים בפירוק כדוריות הדם, ובנוסף מח העצם עדיין אינו מייצר דם חדש, התינוק שלך יכול להפוך לאנמי שבועות לאחר הלידה.

 

כיצד מאבחנים אנמיה?

התינוק שלך יעבור בדיקות דם סדירות כדי לבדוק את ההמוגלובין ו/או ההמטוקריט זה יראה אם ​​​​לתינוק שלך יש מחסור בתאי דם אדומים, באופן כללי, רמת ההמוגלובין או ההמטוקריט נבדקת כל 1-2 שבועות עד שנמדדת יציבות במדדים ללא מגמת ירידה נוספת.
כחלק מהערכת ילדכם לאנמיה, הרופא יבדוק גם את ספירת הרטיקולוציטים. בדיקה זו מראה כמה רטיקולוציטים (תאי דם אדומים צעירים) נמצאים בזרם הדם של התינוק ונותנת מושג על המהירות שבה התינוק מייצר דם חדש, בדיקה זו עשויה לשמש גם כדי לסייע בהחלטה אם יש צורך בעירוי דם או אם עליכם להמתין ולבצע בדיקה נוספת.
בדיקה נוספת שתתבצע היא בדיקת קומבס ישירה, בדיקה זו תמדוד את כמות הנוגדנים שחדרו במהלך ההריון את השליה, ועדיין קשורים לכדוריות הדם של התינוק, מדד זה יהי חלק מחוות דעת הרופא לגבי המשך הטיפול בתינוק, כשהשפעת הנוגדנים הקשורים היא פירוק כדוריות דם האדומות של התינוק, מה שמאיץ את התפתחות האנמיה.

לב

הטיפול באנמיה.

תינוקות הסובלים מאנמיה קלה או שעשויים להפוך לאנמיים מומלץ מאוד לתת חומצה פולית. חומצה פולית מסייעת לתינוק שיהיה לו את כל מה שהוא צריך כדי לייצר תאי דם אדומים חדשים.

אריתרופויאטין מגרה את מח העצם לייצר יותר תאי דם אדומים. תרופה זו עשויה לשמש לתינוקות עם ספירת רטיקולוציטים נמוכה, אך רוב ההמטולוגים מחכים שספירת הרטיקולוציטים תעלה מעצמה, ולא ממליצים על מתן תרופה זו, רק במקרים מסויימים בהם לא ניכרת עליה גם לאחר זמן ממושך.

אם רמות ההמטוקריט/המוגלובין של תינוקך יורדות נמוך מדי, ובשקלול עם מדדי הרטיקולוציטים, יתבצע מתן עירוי דם מתורם שסוג הדם שלו שלילי לאנטיגן הקיים בגוף התינוק, ומנה זו ניתנת ככל עירוי דרך מחט לתוך הווריד של התינוק.

מידע חשוב לב

מחקרים רבים הראו שתינוקות לאחר הריונות עם נוגדנים, במיוחד אם עברו סדרה של עירויים תוך רחמיים, נמצאים בסיכון לעומס ברזל, ולכן אין לתת תוספי ברזל לתינוקות מבלי לבדוק תחילה את רמות הפריטין שלהם, ולהיוועץ ברופא.

מעקב אנמיה אחרי הלידה

חלק מהתינוקות הופכים לאנמיים ללא סימני אזהרה גלויים, ולכן נדרש מעקב של ספירות דם, עם זאת במקרים בהם התינוקות מפתחים תסמינים המוכיחים על אנמיה חריפה, כמו אפטיות – חוסר תגובה, אכילה לא תקינה, ישנוניות קיצונית, במקרים כאלו נצרך להגיע למעקב.
מעקב אחרי הלידה נדרש להיות תחת המטולוג, המתמצא בתחום אנמיה המוליטית מאוחרת, בכדי לקבל חוות דעת מקצועית על כל אפשרויות הטיפול הנדרשות, תוכנית טיפול מסודרת תעזור לך להבין את המעקב והבדיקות הנדרשות.

תוודאו עם צוות הלידה של ילדך כדי לוודא שבדיקות בילירובין והמוגלובין/המטוקריט ייאספו מדם טבורי מיד לאחר הלידה.
ובסמוך ללידה, בדיקת בילירובין בתדירות של כל 4 עד 6 שעות ב-24 השעות הראשונות לחיים, לאחר מכן כל 12 עד 24 שעות במשך השבוע הראשון ועד שהבילירובין יורד באופן עקבי מתחת לרמות הטיפול.

 

אתם ההורים הדואגים והמסורים ביותר של תינוקכם, תהיו אחראים על קביעת תורים עם מומחים לאחר השחרור מבית החולים, כי רוב התינוקות יזדקקו לבדיקות מעבדה שבועיות או דו-שבועיות כדי לעקוב אחר אנמיה מאוחרת עד גיל 8-12 שבועות.

מילון מושגים:

אנמיה – כמות לא מספקת של תאי דם אדומים, במקרים אלו נגרמת על ידי הנוגדנים שחדרו מהאם דרך השליה, ונמצאים בגוף התינוק. אנמיה לא מטופלת עלולה לגרום לנזק לאיברים, אי ספיקת לב או מוות.

אנמיה מאוחרת – אנמיה שאינה קיימת בלידה, אך מתרחשת בין גיל שבועיים ל-12 שבועות.

נוגדן – נוגדנים הם חלבונים צפים חופשי בפלזמת הדם אשר נקשרים לאנטיגנים זרים על מנת להרוס תאים המכילים את האנטיגנים הזרים.

אנטיגן – אנטיגנים הם חלבוניים הממוקמים על תאי דם אדומים, המונח אנטיגן מגיע מ'יצירת נוגדנים' לכל אחד יש אנטיגנים על תאי הדם האדומים שלו.

בילירובין – תוצר המיוצר כאשר תאי דם אדומים מתפרקים, עודף בילירובין יכול לגרום לצהבת, נזק קבוע או אפילו מוות אם לא מטופל.

צהבת – נגרמת כתוצאה מרמות גבוהות של בילירובין שנשאר בגוף ללא ספיגה על ידי הכבד, וריקון אל מחוף לגוף.

פוטותרפיה – אור כחול מיוחד המשמש להורדת רמות הבילירובין של התינוק באמצעות תהליך הנקרא פוטו-חמצון.

אימונוגלובולין תוך-ורידי (IVIG) – עירוי הניתן לילודים לטיפול בצהבת – בילורבין גבוה, או בעת החלפת דם לתינוק, בכדי למנוע תקיפה ופירוק של כדוריות הדם.

החלפת דם – דם התינוק מוחלף בדם תורם אחרי בדיקת התאמה מדוייקת, עירוי חלופי ניתן אם פוטותרפיה ו-IVIG אינם מורידים את רמות הבילירובין לרמה בטוחה.

המטוקריט – האחוז מנפח הדם המלא המורכב מתאי דם אדומים. טווח ההמטוקריט התקין לתינוקות בגילאי 0-6 חודשים בערך בין 37.6 – 43.2

המוגלובין – חלבון בתאי דם אדומים הנושא חמצן. טווח ההמוגלובין התקין בילדים לתינוקות בגילאי 0-6 חודשים בערך בין 12.7 – 18.3

בדיקת קומבס ישירה (DAT) – בדיקת קומבס ישירה מחפשת נוגדנים הקשורים לתאי דם אדומים ובדרך כלל מבוצעת על תינוקות, עם נוגדנים מסוימים, בדיקה זו יכולה להיות שלילית גם כאשר התינוק עדיין מושפע וזקוק לטיפול.

ספירת רטיקולוציטים – מדד למספר תאי הדם הלא בשלים הנמצאים בזרם הדם, אלו הן תאי דם אדומים צעירים ויכולים לתת מושג על המהירות שבה תינוק מייצר דם חדש כדי להחליף את מה שהנוגדנים הורסים.

בילירובין כולל בסרום – בדיקת דם המודדת את כמות הבילירובין.