ניפוקלימאב (Nipocalimab) – תרופה חדשנית למניעת אנמיה עוברית חמורה והפחתת הצורך בעירויי דם תוך־רחמיים.

מבוא

מחלה המוליטית של העובר והיילוד (HDFN) מהווה אחד האתגרים המורכבים ביותר ברפואת אם-עובר, המחלה נגרמת כתוצאה מיצירת נוגדנים אימהיים כנגד אנטיגנים על פני כדוריות הדם האדומות של העובר (כגון D, Kell, c, E ואחרים), נוגדנים אלו יכולים לחצות את השליה ולחדור לעובר, להרוס את כדוריות הדם שלו ולגרום לאנמיה עוברית, ובמקרים חמורים זה עלול לגרום הידרופס עוברי.

עד לאחרונה, האפשרות הטיפולית העיקרית במצבים חמורים הייתה עירוי דם תוך־רחמי  (IUT)הליך פולשני, מורכב, הכרוך בסיכון משמעותי לעובר ולאם, ודורש מומחיות גבוהה ומעקב הדוק.

בשנים האחרונות פותחה תרופה חדשה בשם ניפוקלימאב (Nipocalimab) על ידי חברת תרופות מהגדולות בעולם (Johnson & Johnson), המייצגת גישה טיפולית חדשה, מטרתה להפחית את פעילות הנוגדנים כבר אצל האם, עוד לפני התפתחות האנמיה החמורה, ובכך למנוע או לדחות את הפגיעה בעובר.

מהי ניפוקלימאב וכיצד היא פועלת?

בגוף ישנו מנגון טבעי שנקרא  FcRnכשתפקידו בגוף הוא:

  • להאריך את זמן הנוגדנים מסוג IgG המונעים התפתחות מחלות ועוד.   
  • מאפשר מעבר של נוגדנים מהאם אל העובר דרך השליה.

בדרך כלל מדובר במנגנון חיובי וחשוב, המאפשר מעבר של נוגדנים טובים מהאם לעובר במהלך ההריון, אך כאשר קיימים נוגדנים מזיקים – אותו מנגנון הופך לבעייתי, בכך שמאפשר מעבר נוגדנים שהורסים את כדוריות הדם של העובר.

פעולת התרופה:

– מפחיתה באופן משמעותי את רמות הנוגדנים המזיקים בדם האם

– מקטינה את מעבר הנוגדנים דרך השליה לעובר

– חוסמת את פעילות הקולטן  FcRn

וכך מקטינה את הסיכון להתפתחות אנמיה עוברית.

חשוב להדגיש:

התרופה אינה מדכאת את כל מערכת החיסון, אלא פועלת בצורה ממוקדת על נוגדני IgG בלבד, וכך עיקר השפעתה היא על נוגדנים מזיקים החודרים דרך השליה.

כיצד מקבלים את התרופה?

עירוי תוך-ורידי (IV). מתן התרופה מתבצע כיום אחת לשבוע, ככל עירוי שגרתי (נוזלים, דם, אנטיביוטיקה) דרך הווריד.

תרופה זו אמנם מוכחת כיעילה, אך עדיין מוגדרת בשלבי מחקר, ולכן היא ניתן במסגרת מחקרית בלבד, כשחברת התרופות מתואמת עם כמה מרכזי רפואה יעודיים, תחת ניטור מינון ולוח זמנים (על פי פרוטוקול המחקר).

כל שהתרופה היא עדיין תחת מחקר, היא ניתנת בחישוב של 2 נשים כנגד אחת, משמעות החישוב -כנגד כל שני נשים שמקבלות את התרופה, אשה אחת מקבלת פלצבו (עירוי דמה של נוזלים בלבד ללא כל חומר תרופתי). חלוקה זאת נעשית על פי הגרלה ללא ידיעת הרופא והמטופלת, בשביל לאמת את יעילות התרופה.

מתי מתחילים?

תחילת הטיפול, הוא סביב שבוע 12-16 להריון, כמות זמן לפני הסיכוי למעבר נוגדנים ותקיפתם, בכדי למנוע את התפתחות האנמיה.

התרופה ניתנת עד שבוע 34-35 להריון, כשמשבוע זה ניתן זמן למעבר הנוגדנים הטובים שיעברו מהאם לעובר, ובמקביל הסיכון שתתפתח אנמיה

מעקב רפואי במהלך הטיפול

במהלך הטיפול מתבצע:

– מעקב טיטר נוגדנים של האם

– מעקב אולטרסאונד דופלר (MCA) לעובר, אחת לשבוע למעקב אחר התפתחות אנמיה.

ולאחר הלידה, מעקב צמוד על התינוק שנולד, לבדיקת יעילות התרופה וההשלכות.

תופעות לוואי של התרופה.

בחסדי שמים, בין הנשים שקיבלו את התרופה, לא הורגש תופעת לוואי קשה, לא זיהומית ולא במערכות הדם. כן הורגשו לרוב תופעות לוואי קלות כמו: אי נוחות קלה בזמן העירוי, עייפות זמנית, כאבי ראש.

עם זאת, מאחר שמדובר בתרופה חדשה, המעקב ארוך הטווח עדיין נמשך, במיוחד בכל הנוגע לתינוקות שנחשפו לתרופה במהלך ההריון.

מי יכולה להתאים להשתתפות במחקר?

התרופה ניתנת כיום רק במסגרת מחקר, ולכן קיימים קריטריונים ברורים.

1. הריון יחיד ולא תאומים וכדו'.

2. אשה עם אלואימוניזציה מוכחת הנושאת נוגדנים משמעותיים (כגון anti D. K. E. c ועוד)

3. סיכון גבוה לHDFN חמור:

– עירויי דם תוך־רחמיים בהריונות קודמים

– לידה של עובר עם אנמיה קשה כתוצאה מתקיפת נוגדנים.

– הידרופס, תמותה עוברית.

4. גיל הריון מוקדם יחסית, בכדי לבצע את כלל הבדיקות הנדרשות, וקבלת התרופה לפני הופעת האנמיה.

5. בדיקת אנטיגן העובר, לוודא אי התאמה מול נוגדני האם. (במקרים בהם האב הוא הטרוזיגוטי קיים סיכוי של 50% שהועבר ירש אנטיגן שאינו סותר את סוג דם האם).

5. הסכמה מדעת מלאה והבנה שמדובר בתרופה מחקרית.

 קריטריונים לאי-הכללה במחקר

– אם קיימים מומים משמעותיים בעובר.

– אם יש זיהומים עובריים פעילים (CMV ועוד).

– מחלות קשות אצל האם או סיבוכי הריון אחרים שאינן קשורות לנוגדנים.

– טיפול אימונולוגי אחר העלול להתערב בתוצאות, (מתן IVIG וכדו')

מה הראו המחקרים עד כה?

בהריונות שבוצעו עד כה תחת המחקר נמצא כי חלה ירידה משמעותית ברמות הנוגדנים אצל האם, וכמות הנוגדנים לעובר שעברו לעובר הופחתה משמעותית.

במקרים רבים אף נמנע הצורך בעירוי דם תוך־רחמי, וגם בשאר ההריונות הצורך בעירוי תוך רחמי נדחה לשבועות מאוחרות יותר.   ומצבי אנמיה קשים או התפתחות הידרופס עוברי לא נצפו כלל בהריונות אלו.

ניפוקלימאב מביאה עמה תקווה ועידוד משמעותית לנשים עם אלואימוניזציה אימהית שחוות הריונות מורכבים ומאתגרים הנחשבים בסיכון גבוה מאוד, כשהתרופה מציעה טיפול מוקדם ומניעתי עם הריון בטוח יותר בהפחתת סיכון לעובר ולאם, במקום להמתין להחמרה ולבצע טיפולים פולשניים.

נכון להיום, התרופה עדיין אינה חלק מהטיפול השגרתי, אלא ניתנת במסגרת מחקרית בלבד, בליווי רפואי הדוק ובבחירה קפדנית של המטופלות.

לב

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

מושגים בסיסיים

מילון מושגים

מילון מושגים אלואימוניזציה (Alloimmunization) יצירת נוגדנים כתוצאה ממפגש עם דם זר, אצל האם המפתחת נוגדנים כנגד אנטיגן זר המצוי בכדוריות הדם של העובר, זה נקרא

קראו עוד

הריון עם נוגדנים

שאלות ותשובות – הריונות עם נוגדנים

שאלות ותשובות – הריונות עם נוגדנים מה הם נוגדנים ואנטיגנים? לכל אדם יש נוגדנים בדם, נוגדנים אלו שומרים על בריאותכם על ידי איתור וירוסים וחיידקים

קראו עוד

ניפוקלימאב

ניפוקלימאב (Nipocalimab) – תרופה חדשנית למניעת אנמיה עוברית חמורה והפחתת הצורך בעירויי דם תוך־רחמיים.

מבוא מחלה המוליטית של העובר והיילוד (HDFN) מהווה אחד האתגרים המורכבים ביותר ברפואת אם-עובר, המחלה נגרמת כתוצאה מיצירת נוגדנים אימהיים כנגד אנטיגנים על פני כדוריות

קראו עוד